#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. נדרש על דתן ואבירם הפסוק כי מתו כל האנשים. מנין ידעו חז""ל שירדו מנכסיהם ולא שאר האופנים שנחשבים כמתים? "	"כתבו התוס' (ד""ה אלא) דליכא למימר שסומים היו, דהא כתיב בעדת קרח העיני האנשי ם ההם תנקר. ומצורעים נמי לא הוו דהא בעדה בתוך המחנה היו יושבים, וליכא למימר שנתרפאו במתן תורה שהרי אלו שנתרפאו חזרו למו מם במעשה העגל. וגם שלא היו להם בנים ליכא למימר שבשביל כך לא היו פחות קרובים למלכות להלשינו כבתחילה. וי""מ שמשמע להו שירדו מנכסיהם שמחמת כן אין להם כח עוד להזיק, אבל כל השאר היו יכולים להזיקו ע""י ממונם."	עבודה זרה תוס' ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. באלו ארבעה פרקים בשנה לכו""ע קונים הרבה בהמות ומדוע דוקא בהם? "	"עיו""ט האחרון של חג - לרש""י מפני שהוא יום השלמת קרבנות החג לכל מי שלא הקריב. לתוס' (ד""ה ערב) לפי שהוא יו""ט בפני עצמו וחלוק משלפניו ולכן תקנו להרבות בסעודה, ועוד שהקרבנות שבשמיני היו בשביל ישראל וכל החג היו מקריבים נגד העובדי כוכבים.<br>עיו""ט הראשון של פסח - לרש""י משום פסחים. לתוס' לפי שהוא יום גאולה ויציאה לחירו ת.ערב עצרת -לרש""י משום שלמי חגיגה ועולת ראיה. לתוס' לפי שהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.<br>ערב ר""ה - לרש""י דיו""ט הוא ואוכלים בשר. לתוס' מפני שהוא תחלת השנה מרבים בסעודה לעשות סימן יפה.<br>עוד כתבו התוס' שלא נקט ערב יו""ט הראשון של חג שלפי שהם טרודים במצות לולב וסוכה אין להם פנאי להרבות בסעודות."	עבודה זרה ה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. אסור לבני נח להקריב מחוסר אבר לגבוה 1) מדוע לא חשיב בהדי ז' מצוות שנצטוו 2) מדוע צריך פסוק לאסור לישראל<br>להקריב מחוסר אבר בעוף הרי אין דבר שאסור לגוי ומותר ליהודי? 	"תירצו התוס' (ד""ה מנין השני):<br>1) מאיש איש מרבינן שהעכו""ם נודרים נדרים ונדבות כישראל, ואם נדר מחוסר אבר אומרים לו קום והבא קרבן שלם, וקום ועשה לא קחשיב.<br>2) א. כיון ששאר מומים הפוסלי ם בבהמה הותרו בעוף ס""ד שמחוסר אבר גם הו תר.<br>ב. אם לא היה פסוק לאסור לישראל הו""א שלבני נח מותר והפסוק דכתיב גבי בני נח בא לאסור רק לישראל, שכל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח, וכעת שנשנית בסיני לזה ולזה נאמרה."	עבודה זרה תוס' ה:		
